Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 2a

מַתְנִי' לִפְנַי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים — אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹעַ מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁמֵּיצֵר הוּא לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן.

Traduction

MISHNA: On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival.

Rachi non traduit

מתני' לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב (שמות כ''ב:י''ג) כי ישאל איש מעם רעהו וגו'. מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב (שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים:

שמח הוא לאחר זמן. למחר:

Tossefoth non traduit

מתני' לפני אידיהן. בתר דתני סנהדרין דאיירי בעובד כוכבים ומזלות תנא נמי להא מסכת דע''ז בסדר ישועות ומיהו מכות ושבועות דשייכי בסנהדרין להכי תני להו בתר סנהדרין ואחרי כן חוזר לסדרו ושונה מס' ע''ז והוריות:

לפני אידיהן ג' ימים. זימנין דתני מנינא בסוף כי הכא וכן (קדושין ב.) האשה נקנית בג' דרכים (בכורים פ''ב מ''ו) ואתרוג שוה לאילן בג' דרכים וזמנין דתני מנינא ברישא (נזיר סה:) בשבעה דרכים בודקין את הזב (יומא ב.) שבעת ימים קודם יוה''כ (גיטין ט.) בג' דרכים שוו גיטי נשים וכו':

אסור לשאת ולתת עמהם. פ''ה משום דאזיל ביום אידו ומודה לעבודת כוכבים מתוך לשונו משמע שר''ל אף ממקח וממכר וקשה על מה סמכו העולם לשאת ולתת ביום איד העבודת כוכבים עמהם נהי דרוב אידיהם מן הקדישים הם מ''מ בכל שבוע יום אחד יש להם דלרבי ישמעאל (לקמן עבודה זרה ו.) לעולם אסור ואין לומר דהיינו טעמא משום (חולין יג:) דעובדי כוכבים שבח''ל לאו עובדי עבודת כוכבים אלא מנהג אבותיהם בידם דהא אמר שמואל בגמ' (לקמן עבודה זרה ז:) בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד משמע הא יום אידם מיהא אסור לכך נראה דשרי משום איבה כדאמר בגמ' (שם דף ו:) גבי ר' יהודה נשיאה דשדר ליה ההוא מינא דינרא קסריינא ביום אידו אמר היכי איעביד לא אישקליה הויא ליה איבה מיהו אין משם ראיה גמורה דשמא לאו משום איבה לישתרי אלא היה נוטל עצה כיצד יעשה שלא יהיה לו איבה ועוד אי טעמא משום איבה תינח להלוותם ולהשאילם ולפרעם כשהעובד כוכבים תובע חובו אבל לשאת ולתת עמהם דהיינו מקח וממכר מאי איבה איכא וכי לא יוכל ישראל לומר איני צריך עתה למכור ולקנות וכן לשאול ללוות ולפרוע מה ידע העובד כוכבים שמניח משום אידו לכך נראה דטעם ההיתר משום דעכו''ם שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודת כוכבים ומהאי טעמא שרי לקמן בפ''ב (עבודה זרה דף סה.) רב יהודה דשדר ליה קורבנא לאבידרנא ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים וכן רבא (שם) דשדר ליה קורבנא לבר שישך ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים א''נ יש לסמוך אההיא דתנא בירושלמי על מתני' דאסור לשאת ולתת תני בד''א בעובד כוכבים שאינו מכירו אבל בעובד כוכבים שמכירו מותר מפני שהוא כמחניף ותניא הנכנס לעיר ומצאן שמחים שמח עמהם שאינו אלא כמחניף להם ור''ת היה מפרש אסור לשאת ולתת עמהם דוקא במידי דתקרובת ולא איירי כלל בלקנות דודאי שרי בין ללישנא דאזיל ומודה בין ללישנא דלפני עור לא תתן דלא אסרו אלא למכור דוקא מידי דתקרובת ולשאת ולתת הכי פי' לשאת מהן המעות ולתת להם מידי דתקרובת חליפי המעות ומביא ראיה מדאיבעיא (לקמן עבודה זרה דף ו.) בגמרא טעמא דלשאת ולתת עמהם אי משום הרווחה פירוש משום שמרויח ומשתכר ואזיל ומודה לעבודת כוכבים או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול וקאמר נפקא מינה דאית ליה בהמה לדידיה ואי מידי דלאו תקרובת אסור אמאי לא קאמר נפקא מינה למידי דלאו תקרובת דמשום הרווחה איכא אלא וודאי מידי דלאו תקרובת שרי דלא שייכא אזיל ומודה במקח וממכר כיון שנותן המעות תחת החפץ והוא לוקח וגם אינו בטוח כ''כ שירויח בסחורה ובעיא דגמרא הכי מפרש טעמא דאסור לשאת ולתת עמהם במידי דתקרובת משום הרווחה שיהיה לו בהמות רבות בריוח אפי' אית ליה לדידיה נמי אסור שמתוך שיהיה לו הרבה בהמות יקריב מן המובחר או משום לפני עור ונפקא מינה דכי אית ליה בהמה לדידיה שרי ולפי פר''ת אין לתמוה על מנהג העולם שאפילו אם היו מחזיקין אותם כעובדי עבודת כוכבים שהרי אינם עושים שום תקרובת אלא במעות ובזה לא שייך הרווחה והרבה מעות מצויים להם לאותו דבר ומיהו נכון הוא להחמיר כשבא העובד כוכבים ואומר הלויני מעות לשקרי שקורין אופרי''ר אבל ר' אלחנן אמר כי גם באותם אופרי''ר אין שום איסור כי מה שהם נותנים אותם לגלחים ולכומרים אינו ממש לשם עבודת כוכבים אלא לצורך הנאתם:
...

להלוותם. פר''ת דוקא בחנם אבל ברבית שרי משום דמצטער טובא כדאמרינן בקדושין (דף כ.) ליזבין איניש ברתיה ולא לוזיף ברבית:

ולפרוע מהן. בגמרא (לקמן עבודה זרה דף ו:) פסקינן כרבי יהושע בן קרחה דמלוה על פה נפרעין מהם מפני שהוא כמציל מידם ויכול להיות דאפי' מלוה בשטר נמי נפרעין מהם כדאמר בירושלמי אפי' מלוה בשטר אובדת היא שלא כל שעה אדם זוכה ליפרע מחובו ולכך נראה לר''י דאותה מלוה שבשטרינו או אפי' אותם שיש לנו מהם חותמות שמותר ליפרע מהם ואפי' הוא אזיל ומודה שלעולם הוא חשיב כמציל מידם והא דאמר רבי יהושע בן קרחה מלוה בשטר אין נפרעין היינו כשידנו תקיפה עליהם ואפי' הכי מלוה על פה נפרעין שלא יכפור פעם אחרת והיכא דאיכא משכון אומר בירושלמי דאין מלוה אובדת במשכון מיהו בכל ענין חשיב כמציל מידם שכמה פעמים אובדת אפי' במשכון:

גְּמָ' רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד תָּנֵי ''אֵידֵיהֶן'', וְחַד תָּנֵי ''עֵידֵיהֶן''. מַאן דְּתָנֵי ''אֵידֵיהֶן'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ''עֵידֵיהֶן'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ.

Traduction

GEMARA: Rav and Shmuel disagree with regard to the correct version of the text of the mishna. One teaches the term meaning: Their festivals, as eideihen, spelled with an alef as the first letter, and one teaches eideihen with an ayin as the first letter. The Gemara comments: The one who teaches eideihen with an alef is not mistaken, and the one who teaches eideihen with an ayin is not mistaken, as there is support for each version of the term.

מַאן דְּתָנֵי ''אֵידֵיהֶן'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ''כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם'', וּמַאן דְּתָנֵי ''עֵידֵיהֶן'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ''.

Traduction

The Gemara elaborates: The one who teaches eideihen with an alef is not mistaken, as it is written: ''For the day of their calamity [eidam] is at hand'' (Deuteronomy 32:35), and the future downfall mentioned in the verse is partly due to the festivals of idol worshippers. The term there is spelled with an alef. And likewise, the one who teaches eideihen with an ayin is not mistaken, as it is written: ''Let them bring their witnesses [eideihem], that they may be justified'' (Isaiah 43:9), i.e., the festivals will serve as witnesses against gentile sinners, proving that they engaged in idol worship. The term there is spelled with an ayin.

Rachi non traduit

גמ' יום אידם. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם:

יתנו עידיהם ויצדקו. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום:

וּמַאן דְּתָנֵי ''אֵידֵיהֶן'', מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי ''עֵידֵיהֶן''? אָמַר לָךְ: תְּבָרָא עֲדִיף. וּמַאן דְּתָנֵי ''עֵידֵיהֶן'', מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי ''אֵידֵיהֶן''? אָמַר לָךְ: מַאן קָא גָרֵים לְהוּ תְּבָרָא? עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ בְּעַצְמָן, הִלְכָּךְ עֵדוּת עֲדִיפָא.

Traduction

The Gemara asks: And according to the one who teaches eideihen with an alef, what is the reason that he did not teach eideihen with an ayin? The Gemara answers: He could have said to you that a term that refers to a calamity is preferable. The Gemara asks: And the one who teaches eideihen with an ayin, what is the reason that he did not teach eideihen with an alef? The Gemara answers: He could have said to you: What causes this calamity to happen to them? It is the testimony that they testified against themselves. Therefore, a term that references testimony is preferable.

Rachi non traduit

עדות שהעידו בעצמם. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:

Tossefoth non traduit

מ''ט לא תני עידיהן. פרק משילין (ביצה דף לה:) איכא חד תני משילין וחד תני משחילין וכן בהגוזל בתרא (ב''ק דף קטז:) חד תני מציקין וחד תני מסיקין ולא דייק כי האי גוונא ושמא לא שייך לדקדק משום דאידי ואידי חד משמעות לשון הוו להו אכן קשיא מההיא דפרק החליל (סוכה דף נ:
ושם ד''ה וחד) שואבה חשובה וכן בפ''ב דיבמות (דף יז. ושם) ראשונה ושניה דלא חד משמעות נינהו ולא דייק הכי וי''ל הכא היינו טעמא דדייק הכי משום דמסתבר ליה טפי לשון עדות לפי שהוא עדות לשברם וקשיא לי על תירוץ זה דמאי מקשה תו ומאן דתנא עידיהן מ''ט לא תני אידיהן הא כבר פירשנו דהמקשה נמי היה יודע אותו טעם דלשון עדות עדיף ול''נ דהכי הקשה מאן דתני אידיהן אמאי לא תני עידיהן דהא עידיהן ממש כתיב בהדיא בקרא אבל אידיהן ממש לא כתיב בתרא אלא אידם ומשני תברא עדיף פי' לשון שבר ופריך א''כ מ''ט דמאן דתני עידיהן הא ודאי דתברא עדיף:

וְהַאי ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ'' בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם כְּתִיב? הָא בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ'' — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ''יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת'' — אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם.

Traduction

The Gemara asks: But is this verse: ''Let them bring their witnesses that they may be justified,'' written with regard to the nations of the world? Isn’t it written with regard to the Jewish people? As Rabbi Yehoshua ben Levi says: All the mitzvot that the Jews perform in this world will come and bear witness for them in the World-to-Come, as it is stated: ''Let them bring their witnesses that they may be justified.'' These are the Jews, as their good deeds bear witness for them and demonstrate their righteousness. When the verse states: ''And let them hear, and say: It is truth'' (Isaiah 43:9), these are the nations of the world, who will admit to the righteousness of the Jews.

Rachi non traduit

ישמעו. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:

אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מַאן דְּאָמַר ''עֵידֵיהֶן'' — מֵהָכָא: ''יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה''.

Traduction

Rather, Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: The one who says that the correct word is eideihen with an ayin derived this use of the term from here: ''They that fashion a graven image are all of them vanity, and their delectable things shall not profit; and their own witnesses [eideihem] see not, nor know'' (Isaiah 44:9). This demonstrates that the objects of idol worship will serve as witnesses against their worshippers.

Rachi non traduit

ועידיהם המה. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:

דָּרֵשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׂמְלַאי: לְעָתִיד לָבֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: לְמִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבֹא וְיִטּוֹל שְׂכָרוֹ.

Traduction

§ The Gemara cites homiletic interpretations of the verse that was discussed earlier: ''All the nations are gathered together, and let the peoples be assembled; who among them can declare this, and announce to us former matters? Let them bring their witnesses, that they may be justified; and let them hear, and say: It is truth'' (Isaiah 43:9). Rabbi Ḥanina bar Pappa taught, and some say that it was Rabbi Simlai who taught: In the future, the Holy One, Blessed be He, will bring a Torah scroll and place it in His lap and say: Anyone who engaged in its study should come and take his reward.

מִיָּד מִתְקַבְּצִין וּבָאִין אוּמּוֹת הָעוֹלָם בְּעִרְבּוּבְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְגוֹ''', אֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּכָּנְסוּ לְפָנַי בְּעִרְבּוּבְיָא, אֶלָּא תִּכָּנֵס כָּל אוּמָּה וְאוּמָּהּ

Traduction

Immediately, the nations of the world will gather together and come intermingled with each other, as it is stated: ''All the nations are gathered together and let the peoples be assembled.'' The Holy One, Blessed be He, will say to them: Do not enter before Me intermingled; rather, let each and every nation enter

Rachi non traduit

בערבוביא. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source